עו"ד אילן שרקון 
בספרות הובעו דעות שונות בעניין זה. ישנם מלומדים הסבורים כי מדובר בזכות קניינית {תאודור אורין “אחוזי בניה – זכות קניינית” הפרקליט לב 526 (1978); גד נתן וצחי טנא “מהותן הקניינית של זכויות הבניה” מקרקעין ח/4 53, 80 (2009)} או מעין קניינית {מרדכי גלוסקה “זכויות בניה – נכס עובר לסוחר?” מקרקעין א/6 44 (2002)}. מלומדים אחרים … להמשך קריאה
“הפסיקה בישראל אינה דנה ומרחיבה באשר למעמדה של זכות הבניה”. כך לפי אילן שרקון. דומה כי זכויות הבניה מופיעות בעיקר בהקשרן לנפח הבניה ומקבלות פירוש שונה במקצת עבור מקרים שונים. בעוד שבמקרים מסויימים, זכויות הבניה אינן אלא ההיתר של בעל המקרקעין להגיש בקשה להשתמש בשטחו; במקרים אחרים, זכויות הבניה הינן הזכות הניתנת מהריבון לניצול השטח … להמשך קריאה
ככל הנראה, לאור קיומה של החקיקה הדלה לעניין “זכויות בניה” ובהסתמך על הספרות האקדמית אשר עסקה בנושא וניסתה ליצוק תוכן מהותי למונח זכויות הבניה, התפתחו בפסיקה מספר מגמות שונות בהתייחסותן לאחוזי בניה ומהותן. הגישה המרכזית אשר עולה במספר רב של פסקי-דין היא פרשנותם של בתי-המשפט בנוגע למהותם של אחוזי בניה. התייחסותה של הפסיקה בכל הנוגע … להמשך קריאה
החקיקה הישראלית אינה יוצקת תוכן מפורש באופן הגדרתה את המונח זכות בניה, אשר פירושו, הסך המותר לבניה כפי שהוא מוצג באחוזים מתוך סך כל השטח – “אחוזי בניה”. “לטעמי, ההתייחסות הקיימת אינה מגלמת את מרכזיות הזכות בחיי תושבי המדינה וודאי שאינה מביאה לידי ביטוי מספק את הפוטנציאל הרב הגלום בשימוש מיטבי ומודרני בזכויות הבניה.” מצטט עו”ד … להמשך קריאה
רשימת הזכויות במקרקעין מונה: בעלות, שכירות, חכירה, משכנתה, זיקת הנאה וזכות קדימה. סעיפים 160 ו- 161 לחוק המקרקעין, התשכ”ט-1969 קובעים כדלקמן: “160. עצמאות החוק בענייני מקרקעין לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ-ישראל, 1947-1922. שלילת זכויות שביושר מתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק.” בהוראות אלה קיבע חוק המקרקעין … להמשך קריאה
מליאת הכנסת אישרה ביום 19.03.14 בקריאה שניה ושלישית את הרפורמה בחוק התכנון ובניה הידועה גם כתיקון 101 לחוק. בהמשך, ביום 24.06.14 חתם שר הפנים על תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע”ד-2014. מהלך זה מהווה בשורה גדולה לאחר שניסיונות קודמים לרפורמה משמעותית בתחום התכנון והבניה לא צלחו את הליך החקיקה, תוך השארת סוגיות מערכתיות ונקודתיות … להמשך קריאה
החקיקה אשר איפשרה את התכנית האוקלידית ומאוחר יותר את התכנית המתמרצת בארצות הברית הינה המקור הדומיננטי אשר השפיע באופן ישיר על החקיקה התכנונית הנוכחית בישראל וגלגולה במחוזותינו. בשנת 1918 אושרה בבריטניה חקיקה דומה לזו שהתרחשה בארצות הברית. התכנית האוקלידית היוותה את הבסיס לחקיקה הפדראלית אשר העניקה סמכות לביצוע תכנון אזורי. חקיקה זו אומצה במהירות על-ידי … להמשך קריאה
“על פי כל הממצאים, מחירי הנדל”ן צנחו באופן ניכר וכן עוד ימשיכו לצנוח במהלך השנה. הממשלה הצליחה להשיג את מטרתה, אך עדיין נשאר החשש מהתוצאות בעקבות המהלך שהובילה, שעשויות להוביל לקריסה כלכלית”, הבהיר עורך דין אילן שרקון בראיון לגלובס. “הייתי בין הראשונים שהבין את מגמת הירידה במחירי הנדל”ן בשנת 2018. היו אנשים שאינם היו סבורים … להמשך קריאה
זיכיון – הינו זכות שגוף משפטי זוכה בו לעשיית פעולה בנכס של מעניק הזיכיון, לתקופה מוגבלת, בדרך בהליך מכרזי, שבמסגרתו הוא מתחייב לתנאים מסויימים שאי עמידה בהם מהווה עילת שלילת הזיכיון. הפיקוח על זיכיון הינו רב יותר מצד הרגולציה. רישיון – לעומת-זאת, הינו זכות שאדם או גוף משפטי מקבלים מכוח הדין, כגון רישיון נהיגה, לרוב … להמשך קריאה
הרעיון, לפיו חוקי הבניה משתנים לפי המחוז בו הם מיושמים, היה רעיון של מהנדס גרמני בשנות ה- 70 של המאה ה- 19, ריינהארד באומייסטר. הגרמנים קראו לזה “zoning“, בעקבות האופן הברור בו מחולקות ערים לאזורים של ערך וחשיבות הקרקעות. ריינהארד באומייסטר ופרנץ אדיקס היו הראשונים להניח את תיאוריית ה”zoning” בכנס של קהיליות מהנדסים וארכיטקטים גרמנים ב- 1874.שנתיים … להמשך קריאה