עו”ד אילן שרקון מסביר כי דיני הקניין עניינם בשמירה על האינטרס הקנייני של הפרט והם בוחנים ומגדירים את זכויות הצדדים בעסקת מקרקעין. לעומתם, דיני התכנון והבניה עניינם בתכנון מקצועי של המקרקעין והם מסדירים את אופן השימוש בהם. דיני התכנון והבניה אינם יוצרים אמנם זכויות קנייניות, אולם הם בהחלט יוצקים תוכן לזכויות הקנייניות וקובעים מצבי תכנון … להמשך קריאה
בספרות הובעו דעות שונות בעניין זה. ישנם מלומדים הסבורים כי מדובר בזכות קניינית {תאודור אורין “אחוזי בניה – זכות קניינית” הפרקליט לב 526 (1978); גד נתן וצחי טנא “מהותן הקניינית של זכויות הבניה” מקרקעין ח/4 53, 80 (2009)} או מעין קניינית {מרדכי גלוסקה “זכויות בניה – נכס עובר לסוחר?” מקרקעין א/6 44 (2002)}. מלומדים אחרים … להמשך קריאה
“הפסיקה בישראל אינה דנה ומרחיבה באשר למעמדה של זכות הבניה”. כך לפי אילן שרקון. דומה כי זכויות הבניה מופיעות בעיקר בהקשרן לנפח הבניה ומקבלות פירוש שונה במקצת עבור מקרים שונים. בעוד שבמקרים מסויימים, זכויות הבניה אינן אלא ההיתר של בעל המקרקעין להגיש בקשה להשתמש בשטחו; במקרים אחרים, זכויות הבניה הינן הזכות הניתנת מהריבון לניצול השטח … להמשך קריאה
סעיף 7 חוק המקרקעין, התשכ”ט-1969 עניינו גמר עסקה. בהתאם לסעיף זה, עסקה נגמרת ברישום: 7. גמר העסקה עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום. עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה. סעיף 8 לחוק המקרקעין קובע את חובת הכתב בהתחייבות לעשיית עסקה … להמשך קריאה
עד כניסת תיקון מספר 2 לתמ”א 38 לתוקף, התמ”א אפשרה רק את חיזוקו של בניין קיים מפני רעידות אדמה, ומתן האפשרות לאשר תוספות בניה לבניין. עו”ד אילן שרקון, מומחה בדיני מקרקעין ובעל משרד עורכי דין שרקון, אשר, בן עמי ושות’, ציין כי “בתיקון מספר 2, נקבעה אפשרות נוספת להשגת המטרה העומדת מאחורי התמ”א, כך שהוסף … להמשך קריאה