כדי להגיע לחקר המהות הכלכלית האמיתית של העסקה, אין די בפרשנות גמישה של מושגים בחוק המס העומד לדיון.
“יש צורך, לא אחת, לחרוג גם מהכסות החיצונית שנתנו הצדדים לעסקה ביניהם במסגרת החוזה הכתוב, המגדיר את תנאי ההתקשרות”, אמר עו”ד אילן שרקון.
החקיקה הישראלית אינה יוצקת תוכן מפורש באופן הגדרתה את המונח זכות בניה, אשר פירושו, הסך המותר לבניה כפי שהוא מוצג באחוזים מתוך סך כל השטח – “אחוזי בניה”. לטענת עו”ד אילן שרקון, “ההתייחסות הקיימת אינה מגלמת את מרכזיות הזכות בחיי תושבי המדינה וודאי שאינה מביאה לידי ביטוי מספק את הפוטנציאל הרב הגלום בשימוש מיטבי ומודרני … להמשך קריאה
כדי להגיע לחקר המהות הכלכלית האמיתית של העסקה, אין די בפרשנות גמישה של מושגים בחוק המס העומד לדיון.
“יש צורך, לא אחת, לחרוג גם מהכסות החיצונית שנתנו הצדדים לעסקה ביניהם במסגרת החוזה הכתוב, המגדיר את תנאי ההתקשרות”, אמר עו”ד אילן שרקון.
זכויות הבניה הן ממאפייניה המרכזיים והבולטים ביותר של הקרקע. על פיהן נקבעת במידה מכרעת מהותה של הקרקע; נקבעים השימושים האפשריים בה ואף שוויה של הקרקע נגזר מהן.
זכויות קניין במהותן, קובעות פשיטא את סוג והיקף השימושים השונים של בעל הזכות במקרקעין – כגון בעלות, שכירות, משכנתא וכדומה. זכויות הקניין הינן זכויות הפרט בקרקע וחוק המקרקעין מגדיר ומאפיין את הזכויות השונות ואופן ההגנה עליהן.
מושג הקניין מחדד שאלות ערכיות שדיני הקניין מציגים, אולם נראה כי עם כינונו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מתחזקים עקרונות המבקשים להגן על קניינו של הפרט, בין היתר גם משרירות שלטונית.
הדעה הרווחת בקרב העוסקים בהיבטים תכנוניים של זכות הבניה, כפי שהוצגה לעיל, גורסת כי על פניו כי זכות הבניה מהווה כלי תכנוני בלבד, קרי זכות הנובעת משיעור הבניה המותר על הקרקע.
זכויות הבניה יוצקות תוכן וערך כלכלי למקרקעין. כדי לעמוד על טיבן של הזכויות, היקפן ומשמעותן, נבחן את השינוי ההיסטורי בתפיסת הפרט והממשל הנוגעות לזכות הקניין וזכויות הבניה, כנגזרת עיקרית מאגד הזכויות והערכים היוצרים, למעשה, את הזכות לבעלות על הקרקע. זכויות הבניה יוצקות תוכן וערך כלכלי למקרקעין.
החקיקה אשר איפשרה את התכנית האוקלידית ומאוחר יותר את התכנית המתמרצת בארצות הברית הינה המקור הדומיננטי אשר השפיע באופן ישיר על החקיקה התכנונית הנוכחית בישראל וגלגולה במחוזותינו.