הגדרת המונח "אחוזי בניה" בחוק

החקיקה הישראלית אינה יוצקת תוכן מפורש באופן הגדרתה את המונח זכות בניה, אשר פירושו, הסך המותר לבניה כפי שהוא מוצג באחוזים מתוך סך כל השטח – "אחוזי בניה".

לטענת עו"ד אילן שרקון, "ההתייחסות הקיימת אינה מגלמת את מרכזיות הזכות בחיי תושבי המדינה וודאי שאינה מביאה לידי ביטוי מספק את הפוטנציאל הרב הגלום בשימוש מיטבי ומודרני בזכויות הבניה".

למעלה מזאת, השימוש שניתן לעשות בזכות הבניה לצורך קידום היבטים חברתיים, תכנוניים, קניינים ומיסויים, אף הוא אינו בא לידי ביטוי.

החקיקה המרכזית לענייננו מצויה בהוראות חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ובתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים).

המקור הראשון, קובע כי הבעלות בשטח של הקרקע כוללת את השימוש בו ובכל דבר המחובר אליו, אל עומק האדמה ואל הגובה, ומאפשרת כל ייעוד עבורו ובלבד שיעמוד במגבלות החוק. סעיף 2 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע כי:

בעלות

"הבעלות במקרקעין היא הזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי דין או לפי הסכם", מציין עו"ד שרקון.

כבר בסעיף זה עולות תובנות סותרות לכאורה. מחד, לפי סעיפים 11 ו- 12 לחוק המקרקעין, אין כל מגבלה, על פניו, המוחלת על זכות הבעלות במקרקעין. הווה אומר, זכותו של הבעלים במקרקעין לבנות על קרקע בבעלותו, ככל העולה על רוחו.

מאידך, סעיף 2 סיפא לחוק המקרקעין מסייג וקובע, כי יש והיקף השימוש בזכות הבעלות במקרקעין תוגבל מכוח דין או הסכם.

עורך דין אילן שרקון מציין כי "המקור השני, חוק התכנון והבניה, מבקש להסדיר את המגבלות החלות, כאמור, על זכויותיו של פלוני במקרקעין ובהתאם לזאת מסמיך את מוסדות התכנון השונים להגביל את זכות הבעלים במקרקעין על-ידי הטלת מגבלות על קווי בניין, שמירת מרווחי בניה, הגבלת השטח המותר לבניה ועוד".

כך לדוגמה, מונה סעיף 62 לחוק התכנון והבניה מהן תכניות בסמכותן של ועדות מחוזיות, ועדות מקומית ובין היתר, מציין סעיף 62א(ג)(4) לחוק התכנון והבניה כי על תכנית מתאר שאושרה לכלול לכל הפחות פרטים בדבר ייעוד הקרקע, קביעת שטחים המיועדים לשימוש צורכי ציבור, הנחיות לעניין שטחי הקרקע המיועדים לצורכי תחבורה, ביוב ותשתית וכמו-כן הנחיות לעניין גובה הבניין. עוד קובע סעיף 62א(ג)(4)(ג) לחוק התכנון והבניה כדלקמן:

"(ג) קביעת השטח הכולל המותר לבניה בכל ייעוד ובכלל הייעודים, גם בלא קביעת זכויות בניה בכל מגרש או במגרש כלשהו…"

עו"ד שרקון אמר כי "מכאן, כי כל תכנית מתאר מאושרת מחוייבת בהתייחסות לפרטים מהותיים רבים, אולם אין חובה לקבוע ו/או להגדיר את היקפן של זכויות הבניה בכל מגרש ומגרש".

היעדר דרישה לקביעת היקף זכויות בניה מאפשרת לרשות התכנונית מרחב גמישות בעל חשיבות, אולם יש בהיעדר החובה לקבוע היקף שימוש בזכות הבניה פגיעה בזכותם של בעלי הזכות במקרקעין.

סעיפים 63 ו- 69 לחוק התכנון והבניה מעניקים אף הם סמכויות להגבלת היקף הבניה בקרקע בעת שהם מעבירים קווים הנוגעים בבטיחות, אסתטיקה וייעוד הבניה. המגבלות חלות על מאפיינים כגון, נפח המבנה, המרחב שסביבו וגובהו, חזותו ואף על השימוש הייעודי בו.

המקור השלישי, תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 מביאות לראשונה הגדרה המבקשת לבאר את המושג אחוזי בניה. נשאלת השאלה, האם יש בכוחה של הגדרה צרה זו לעמוד על מהות ייעודם?

תקנה 1 לתקנות הנ"ל קובעת:

"אחוזי בניה כוללים – היחס שבין השטח הכולל המותר לבניה במגרש לבין שטח המגרש כשהוא מבוטא באחוזים."

תקנה 2 לתקנות הנ"ל קובעת:

"בתכניות ובהיתרים יחושבו שטחי בניה ואחוזי בניה לפי הוראות ותקנות אלה."

יובהר כי, התקנות המובאות לעיל, מסדירות את אופן חישוב אחוזי הבניה בלבד, כאשר ברי, כי אין בהבהרת אופן חישובם בכדי לשפוך אור על מהותם וודאי שאין בכך לעמוד על מעמדה הנורמטיבי של זכות הבניה.

לקוח מתוך ספרו של עו"ד אילן שרקון "דיני זכויות בניה"

הבחירה של יזמים בהתחדשות עירונית: עו"ד אילן שרקון מנתח

למה תכניות "מחיר למשתכן" מיועדות בעיקר לחברות נדל"ן גדולות, שיש באפשרותן לפעול בפערי רווח נמוכים? "הסיבה לכך נעוצה ברווח היזמי הנמוך יחסית, המוביל יזמים להעדיף פרויקטים של התחדשות עירונית על פני מחיר למשתכן", טוען עו"ד אילן שרקון בראיון ל"גלובס".

אלא שלא הכול ורוד. "הבעיה היא שהרגולציה, בעיקר התכנונית, דורשת מהיזמים לא מעט זמן, וזה לא נעצר פה. גם הנושא הקנייני מול הדיירים עשוי להיות לעתים מורכב ומסובך", מציין עו"ד שרקון.

"על אף דברים אלו, פרויקטים של התחדשות עירונית יכולים להוות דרך מילוט טובה עבור לא מעט יזמים, המחפשים פרויקטים רווחיים יותר מפרויקטים של מחיר למשתכן", מסכם עו"ד אילן שרקון.

לראיון המלא עם עו"ד אילן שרקון ב"גלובס"

האם יש הצדקה לסטות ממושגי הדין הכללי ולקבוע כלל ייחודי לצורך חוק מיסוי מקרקעין?

כדי להגיע לחקר המהות הכלכלית האמיתית של העסקה, אין די בפרשנות גמישה של מושגים בחוק המס העומד לדיון.

"יש צורך, לא אחת, לחרוג גם מהכסות החיצונית שנתנו הצדדים לעסקה ביניהם במסגרת החוזה הכתוב, המגדיר את תנאי ההתקשרות", אמר עו"ד אילן שרקון.

להמשך קריאה

זכויות בניה כ"זכות במקרקעין" לעניין מיסוי מקרקעין

זכויות הבניה הן ממאפייניה המרכזיים והבולטים ביותר של הקרקע. על פיהן נקבעת במידה מכרעת מהותה של הקרקע; נקבעים השימושים האפשריים בה ואף שוויה של הקרקע נגזר מהן.

להמשך קריאה

זכות הבניה בין הפקעה לזכות

זכויות קניין במהותן, קובעות פשיטא את סוג והיקף השימושים השונים של בעל הזכות במקרקעין – כגון בעלות, שכירות, משכנתא וכדומה. זכויות הקניין הינן זכויות הפרט בקרקע וחוק המקרקעין מגדיר ומאפיין את הזכויות השונות ואופן ההגנה עליהן.

להמשך קריאה

עו"ד אילן שרקון: "הורדת מחירי הדיור גרמה למשבר חמור בדירות היוקרה"

"מחירן של דירת היוקרה היו יציבים עד לפני מספר שינים", ציין עו"ד שרקון. "בשל כך, משקיעים רבים החליטו לקחת הלוואות גדולות מהבנק לצורך רכישת דירת יוקרה"

בראיון לאתר "גלובס", התייחס עורך הדין אילן שרקון, ממשרד שרקון, בן עמי, אשר ושות', למשבר החמור בדירות היוקרה בישראל: "מחירן של דירת היוקרה פשוט גבוה. הוא אמנם עדיין לא הגיע לתל אביב, אך לסביון ולהרצליה פיתוח דווקא כן".

"מחירן של דירת היוקרה היו יציבים עד לפני מספר שנים", ציין עו"ד שרקון. "בשל כך, משקיעים רבים החליטו לקחת הלוואות גדולות מהבנק לצורך רכישת דירת יוקרה. הם ציפו שהמחירים ימשיכו לעלות ושההשקעה שלהם תשתלם, אך הם נקלעו לקושי בעקבות המשבר".

לעוד מדבריו של עו"ד אילן שרקון ב"גלובס"

לכתבות נוספות של אילן שרקון בגלובס לחצו כאן

זכויות הבניה – ככלי חברתי

מושג הקניין מחדד שאלות ערכיות שדיני הקניין מציגים, אולם נראה כי עם כינונו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מתחזקים עקרונות המבקשים להגן על קניינו של הפרט, בין היתר גם משרירות שלטונית.

להמשך קריאה

זכות הבניה ככלי תכנוני

הדעה הרווחת בקרב העוסקים בהיבטים תכנוניים של זכות הבניה, כפי שהוצגה לעיל, גורסת כי על פניו כי זכות הבניה מהווה כלי תכנוני בלבד, קרי זכות הנובעת משיעור הבניה המותר על הקרקע.

להמשך קריאה

התפתחות זכויות הבניה ככלי רגולטורי

זכויות הבניה יוצקות תוכן וערך כלכלי למקרקעין. כדי לעמוד על טיבן של הזכויות, היקפן ומשמעותן, נבחן את השינוי ההיסטורי בתפיסת הפרט והממשל הנוגעות לזכות הקניין וזכויות הבניה, כנגזרת עיקרית מאגד הזכויות והערכים היוצרים, למעשה, את הזכות לבעלות על הקרקע. זכויות הבניה יוצקות תוכן וערך כלכלי למקרקעין.

להמשך קריאה