דיני מקרקעין

עו”ד אילן שרקון מסביר כי דיני הקניין עניינם בשמירה על האינטרס הקנייני של הפרט והם בוחנים ומגדירים את זכויות הצדדים בעסקת מקרקעין. לעומתם, דיני התכנון והבניה עניינם בתכנון מקצועי של המקרקעין והם מסדירים את אופן השימוש בהם. דיני התכנון והבניה אינם יוצרים אמנם זכויות קנייניות, אולם הם בהחלט יוצקים תוכן לזכויות הקנייניות וקובעים מצבי תכנון … להמשך קריאה

בית-המשפט קבע, כי ניתן להצמיד חלקים מסויימים מן הרכוש המשותף לדירה, כשדינו של החלק הצמוד כדין הדירה שאליה הוצמד. יחד-עם-זאת, נעשתה הבחנה בין הצמדת חלק מן הרכוש המשותף לאחת מן הדירות, לבין זכות בעל הדירה לבנות בשטח הצמוד ולחברו לדירתו. לשם בניה בשטח הצמוד, יש צורך בהסכמה מפורשת של כל מי מבעלי הדירות שזכויותיו יפגעו … להמשך קריאה

סעיף 7 חוק המקרקעין, התשכ”ט-1969 עניינו גמר עסקה. בהתאם לסעיף זה, עסקה נגמרת ברישום: 7. גמר העסקה עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום. עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה. סעיף 8 לחוק המקרקעין קובע את חובת הכתב בהתחייבות לעשיית עסקה … להמשך קריאה

סעיף 41(ג) לחוק המקרקעין, מוחל רק מקום בו יש מניעה לבצע חלוקה בעין, ביחס למקצת השותפים ולא כלפי כולם. “סעיף 41(ג) מאשר חלוקה בעין כאשר גודל חלקיהם של מקצת השותפים מאפשר את הפרדת חלקיהם בעין מיתר החלקה”, אמר עו”ד אילן שרקון, מחבר הספר “דיני זכויות בניה”. “במקרה כזה, יכולים שותפים אלה לרכוש את חלקיהם של … להמשך קריאה

החקיקה הישראלית אינה יוצקת תוכן מפורש באופן הגדרתה את המונח זכות בניה, אשר פירושו, הסך המותר לבניה כפי שהוא מוצג באחוזים מתוך סך כל השטח – “אחוזי בניה”. לטענת עו”ד אילן שרקון, “ההתייחסות הקיימת אינה מגלמת את מרכזיות הזכות בחיי תושבי המדינה וודאי שאינה מביאה לידי ביטוי מספק את הפוטנציאל הרב הגלום בשימוש מיטבי ומודרני … להמשך קריאה

למה תכניות “מחיר למשתכן” מיועדות בעיקר לחברות נדל”ן גדולות, שיש באפשרותן לפעול בפערי רווח נמוכים? “הסיבה לכך נעוצה ברווח היזמי הנמוך יחסית, המוביל יזמים להעדיף פרויקטים של התחדשות עירונית על פני מחיר למשתכן”, טוען עו”ד אילן שרקון בראיון ל”גלובס”. אלא שלא הכול ורוד. “הבעיה היא שהרגולציה, בעיקר התכנונית, דורשת מהיזמים לא מעט זמן, וזה לא … להמשך קריאה