גר בבית משותף? יש לך זכויות, אבל גם חובות אלמנטריים לשכניך. אבל בסופו של דבר, המצב לא נורא כל כך, בטח לא כמו בקיבוץ למשל.
“על פי כל הממצאים, מחירי הנדל”ן צנחו באופן ניכר וכן עוד ימשיכו לצנוח במהלך השנה. הממשלה הצליחה להשיג את מטרתה, אך עדיין נשאר החשש מהתוצאות בעקבות המהלך שהובילה, שעשויות להוביל לקריסה כלכלית”, הבהיר עורך דין אילן שרקון בראיון לגלובס. “הייתי בין הראשונים שהבין את מגמת הירידה במחירי הנדל”ן בשנת 2018. היו אנשים שאינם היו סבורים … להמשך קריאה
זיכיון – הינו זכות שגוף משפטי זוכה בו לעשיית פעולה בנכס של מעניק הזיכיון, לתקופה מוגבלת, בדרך בהליך מכרזי, שבמסגרתו הוא מתחייב לתנאים מסויימים שאי עמידה בהם מהווה עילת שלילת הזיכיון. הפיקוח על זיכיון הינו רב יותר מצד הרגולציה. רישיון – לעומת-זאת, הינו זכות שאדם או גוף משפטי מקבלים מכוח הדין, כגון רישיון נהיגה, לרוב … להמשך קריאה
הרעיון, לפיו חוקי הבניה משתנים לפי המחוז בו הם מיושמים, היה רעיון של מהנדס גרמני בשנות ה- 70 של המאה ה- 19, ריינהארד באומייסטר. הגרמנים קראו לזה “zoning“, בעקבות האופן הברור בו מחולקות ערים לאזורים של ערך וחשיבות הקרקעות. ריינהארד באומייסטר ופרנץ אדיקס היו הראשונים להניח את תיאוריית ה”zoning” בכנס של קהיליות מהנדסים וארכיטקטים גרמנים ב- 1874.שנתיים … להמשך קריאה
אלו הם מקרקעין שעברו הליך של ‘הסדר’. פקיד ההסדר מפרסם מידע לגבי הסדרה צפויה של מגרש, משני טעמים: 1. בעלות על הקרקע – ההכרזה הסופית מיהו בעלי המגרש הספציפי, כדי שגורמים שונים לא יטענו לבעלות על המגרש. 2. מדידת הקרקע – בתקופה העות’מאנית הקרקע לא נמדדה. בהליך הסדר מבוצעת מדידה מדויקת של הקרקע. עוד מהתקשורת: … להמשך קריאה
עו”ד אילן שרקון בעיר הנדל”ן 2015: “באוסטרליה יש ניתוק מלא בין הנדל”ן לבית הרשות המקומית, לראש העיר אין שום כוח בנושא הנדל”ן” צפו: עוד מהתקשורת: עו”ד אילן שרקון בחדשות
בית-המשפט קבע, כי ניתן להצמיד חלקים מסויימים מן הרכוש המשותף לדירה, כשדינו של החלק הצמוד כדין הדירה שאליה הוצמד. יחד-עם-זאת, נעשתה הבחנה בין הצמדת חלק מן הרכוש המשותף לאחת מן הדירות, לבין זכות בעל הדירה לבנות בשטח הצמוד ולחברו לדירתו. לשם בניה בשטח הצמוד, יש צורך בהסכמה מפורשת של כל מי מבעלי הדירות שזכויותיו יפגעו … להמשך קריאה
גר בבית משותף? יש לך זכויות, אבל גם חובות אלמנטריים לשכניך. אבל בסופו של דבר, המצב לא נורא כל כך, בטח לא כמו בקיבוץ למשל.
מליאת הכנסת אישרה ביום 19.03.14 בקריאה שניה ושלישית את הרפורמה בחוק התכנון ובניה הידועה גם כתיקון 101 לחוק. בהמשך, ביום 24.06.14 חתם שר הפנים על תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע”ד-2014.
סעיף 7 חוק המקרקעין, התשכ”ט-1969 עניינו גמר עסקה. בהתאם לסעיף זה, עסקה נגמרת ברישום: 7. גמר העסקה עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום. עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה. סעיף 8 לחוק המקרקעין קובע את חובת הכתב בהתחייבות לעשיית עסקה … להמשך קריאה
עד כניסת תיקון מספר 2 לתמ”א 38 לתוקף, התמ”א אפשרה רק את חיזוקו של בניין קיים מפני רעידות אדמה, ומתן האפשרות לאשר תוספות בניה לבניין. עו”ד אילן שרקון, מומחה בדיני מקרקעין ובעל משרד עורכי דין שרקון, אשר, בן עמי ושות’, ציין כי “בתיקון מספר 2, נקבעה אפשרות נוספת להשגת המטרה העומדת מאחורי התמ”א, כך שהוסף … להמשך קריאה